Purim-Fest
Text: Levin Kipnis
Melodie: Chassidisch
Chag Purim
חַג פּוּרִים
מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי חסידי
Purim-Fest, Purim-Fest,
großes fest für die Juden!
Masken, Rasseln,
Lieder und Tänze!
Lass uns ein Geräusch machen:
rasch, rasch, rasch!
(x 3)
mit den Rasseln!
Purim-Fest, Purim-Fest,
schicken Sie sich
gegenseitig Pakete.
Süßigkeiten, Bonbons,
herrliche Leckereien.
Chag Purim, chag Purim,
chag gadol hu lajhudim!
maßechot, raaschanim,
schirim werikudim!
Hawa nar’ischa:
rasch, rasch, rasch!
(x 3)
bara’aschanim!
Chag Purim, chag Purim,
ze el ze
scholchim manot.
machmadim, mamtakim,
motek migdanot.
חַג פּוּרִים, חַג פּוּרִים,0
חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים!0
מַסֵּכוֹת, רַעֲשָׁנִים,0
שִׁירִים וְרִקּוּדִים!0
הָבָה נַרְעִישָׁה:0
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!0
(3 X)
בָּרַעֲשָׁנִים!0
חַג פּוּרִים, חַג פּוּרִים,0
זֶה אֶל זֶה
שׁוֹלְחִים מָנוֹת.0
מַחְמַדִּים, מַמְתַּקִּים,0
מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת.0
tiefe Var. (c-Moll)
hohe Var. (f-Moll)
© ud joffe 2020
Chag Purim
ist ein fröhliches Kinderlied, das von den israelischen Pionieren auf Purim-Festen gesungen wurde und in Israel zu einem verbreiteten Kinderlied für Purim wurde. Die Texte stammen von Levin Kipnis und die Melodie ist eine Verkürzung des siebten „Hakafot-Lied“ von Boyan Hassidim.
חג פורים
הוא שיר ילדים עממי שמח שהושר במסיבות חג פורים על ידי החלוצים, והפך לשיר ילדים נפוץ בישראל המושר בפורים. מילות השיר נכתבו על ידי לוין קיפניס, והלחן הוא קיצור של ניגון הקפה שביעית של חסידות בויאן.0
מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי
Von der chassidischen Gesang zum israelischen Liedgut
הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ‘ הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין.0
Die Melodie wurde in den sieben Runden zu „Simchat-Thora“, die mit der Thora-Schriftrolle in der Synagoge durchgeführt wurden, als Lied verwendet. In den siebten Runden wurden als Tanzmelodien (ohne Worte) sieben alten Weisen gesungen – insbesondere bei der polnischen Kuznitz-Hof und von dort aus nach Belz-Hof in Galizien-Polen.
לאחר מכן אימצה התנועה הציונית את אחד משני השירים האלו והם הפכו לניגוני „הורה“ אצל החלוצים היהודים שרווחו אז בכל עיירה פולנית. השיר הזה הוסר ע“י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב“חג“, שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו“ר מבעלזא זצ“ל שהיה ידוע כמתנגד חריף לציונות (אע“פ שהיה „אוהב ישראל“ גדול אך השקפותיו האידיאולוגיות לא עלו בקנה אחד עם התנועה הציונית).0
Anschließend übernahm die zionistische Bewegung eines dieser beiden Lieder und sie wurden zu „Hora“-Tänze unter den jüdischen Pionieren umgewandelt, die dann in jeder polnischen Stadt verbreitet wurden. Dieses Lied wurde von den Belzeanern aus den sieben Runden entfernt und in der siebten Runde wurde noch einmal die Melodie der zweiten Runde gesungen – das, auf Wunsch des verstorbenen Belz Rebbe, der als heftiger Gegner des Zionismus bekannt war (obwohl er ein großer „Liebhaber Israels“ war, aber seine ideologischen Ansichten stimmten nicht mit der zionistischen Bewegung überein).
כהרחבה לדברי יעקב מזור:0
(מאת אלי הלוי)
״הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז’ין וחסידי השושלות מגזע צ’רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית“,0
הניגון מקורו בבית קוזניץ‘, אך בחסידי שושלת צ’רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של „חג פורים“ בהקפה השביעית.0
Als Erweiterung zu Ya’akov Mazors Worte:
(von Eli Halevi)
„Die Melodie des Liedes leitet sich nur aus dem ersten Teil einer Tanzmelodie ab, die von den Bojan-Anhängern des Rozin-Rennens und den Anhängern der Tschernobyl-Dynastie im Simchat-Torah-Feiertag in der siebten Runde gespielt wurde“,
stammte die Melodie aus dem Kuznich-Haus, aber aus dem Tschernobyl-Dynastie Sie pflegten auch die in Belzas gesungenen Lieder zu singen, bis zum heutigen Tag weiterhin das Lied von „Purim Holiday“ in der siebten Runde zu singen.
על המאמר מאת יעקב מזור
לניגון החסידי השפעה רבה על הזמר העברי שהחל להיווצר בארץ בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. האתנומוסיקולוג יעקב מזור בחן את רפרטואר השירים החסידיים שהשתלב בין השירים שהושרו בארץ ישראל העובדת, והתחקה אחר שורשי התופעה תוך שימת דגש על שינויים מוסיקליים וטקסטואליים שנעשו בשירים במהלך דרכם מחצרות החסידים אל מעגלי הריקוד והשירה של ארץ ישראל החילונית החלוצית.0
המאמר הופיע בכתב העת „קתדרה“, גיליון 115, ניסן תשס“ה (2005), עמ‘ 0.128-95
Über den Artikel von Jacob Mazor
Die chassidische Melodie hat einen großen Einfluss auf das hebräischen-israelischen Gesanggut, das sich Ende der 1920er Jahre im Land formierte. Der Ethnomusikologe Jacob Mazor untersucht das Repertoire der chassidischen Lieder, das mit den im Land Israel gesungenen Liedern der Arbeiterbewegung verschmolzen ist, und verfolgt die Wurzeln des Phänomens, wobei der Schwerpunkt auf musikalischen und textlichen Änderungen der Lieder auf ihrem Weg von den chassidischen Höfen zu den Tanzzirkeln und Singkreise der Pionier-säkularen Israel liegt.
Der Artikel erschien in der Zeitschrift „Cathedra“, Ausgabe 115, (2005), S. 128-95.
